The sages
of the Talmud describe all sorts of experiences with sheidim – creatures
which are neither human nor beast, which may or may not be visible or tangible,
and which affect our world in numerous ways. The term sheid is often
translated, unsatisfyingly, as "demon".
I have
heard all sorts of explanations for the nature of sheidim, including the
idea [attributed to Rambam, as you will see below] that sheidim are an
outdated superstition, but none of the explanations suits the canon of sheid-related
material in the writings of the sages.
I am
indebted to Rabbi Hillel Goldberg for showing me the following explanation. I
must confess that I don't understand it, but the little I grasp says this is a
very interesting idea. It comes from notes recorded by Rav Yitzchak Hutner,
published on page 74 of a Sefer Zikaron compiled in his memory. The book
is available in the Otzar haChochmah database. Here I present my own
translation, followed by the original Hebrew:
"In
the declarations of our sages we have found many indications of the existence
of sheidim. This is the way to explain it:
"The
statement in Avot d'Rabbi Natan 31 is known, that all that exists in the
universe exists in man. The reverse is also true.
"The
power of imagination is found in Man. With this power, Man designs for himself
a reality which does not exist, at all, in the universe; this exists only in
the realm of imagination. Since this power exists in Man, its parallel must
exist in some creature in the universe. Those creatures are the ones called sheidim
– theirs is an existence which is not an existence.
"When
we say of something that it is only imagination, we mean that nothing like it
exists in reality. However, certainly, for one who deals in human psychology,
when he investigates the activities of the human brain, for him this
imagination is certainly full-fledged reality.
"Thus,
it is appropriate that Rambam wrote (Commentary to Mishnah Avodah Zarah 4:7) that
sheidim do not exist in reality, and this does not contradict, at all,
the declarations of our sages which indicate the existence of sheidim."
במאמרי חז"ל מצינו
כמה פעמים ענינים מורים על מציאותם של שדים. ומהלך הסברה בזה הוא דידוע מאמר
אדר"נ פל"א שכל מה שיש בעולם יש באדם. והוא הדין לאידך גיסא. והנה באדם
נמצא במוח כוח הדמיון, שבכוח זה האדם מצייר לעצמו מציאות שאינה מצויה בכלל העולם.
וה"ז מציאות רק בכוח המדמה. ומכיון שישנו כוח כזה באדם, בודאי שנמצא דוגמתו
בריה בעולם. הבריות הללו הם הם הנקראים שדים. כלומר, שהם מציאות-בלתי-מציאות. והנה
באמרנו על איזה ענין שאין זה אלא דמיון, כונתנו שאין דבר כזה במציאות. אבל מי שעסקו הוא בכוחות הנפש של האדם, בודאי שבשעה
שהוא חוקר את הנעשה במוחו של אדם, בודאי שבשבילו הדמיון הזה הוא מציאות גמורה.
ולהכי שפיר כתב הר"מ (פיה"מ ע"ז ד) דשדים אינם במציאות כלל. ואין
זה סותר כלל וכלל לכל המאמרים המורים על מציאותם של שדים.
What do you
think?
