Here's an interesting story, recorded in Achilat Matzot b'Yisrael by R' Shalom Yuda Gross (pg. 140-141 of the pdf here, but I have brought the Hebrew at the end of this post). This story bothers me on several levels; I'm curious to see if it bothers others as it bothers me.
Two explanatory notes in advance:
1. According to traditional halachic authorities, one must use "shemurah matzah", and not regular matzah, for the mitzvot of the Seder.
2. Customarily, chasidim avoid eating "soaked matzah", popularly referred to as "gebrokts", as a custom during Pesach. When using our super-thin matzah, this is generally understood to be custom rather than law.
Once, tzedakah collectors came to the home of the holy Rav of Opta, the Ohev Yisrael, on the day before Pesach, to collect matzot for the needy. The Rebbetzin was busy preparing for Yom Tov, and others went to provide matzot for the collectors. In the bustle, they mistakenly took the shemurah matzah which had been baked on the day before Pesach for the Rav and were plaed under a special cloth, and gave them to the collectors, who took them before the Rebbetzin came into the room.
When the Rebbetzin enteredthe room, she saw that the shemurah matzah was not there. She investigated, and learned that hey had been given to the tzedakah collectors. She quaked, and her heart was struck in her chest; she did not know what to do. She feared telling her holy husband about this. She decided to take regular matzah, which she placed beneath the cloth in place of the others, and she pretended to know nothing of what had happened. The holy Rav conducted the Seder with the plain matzah.
After Pesach, a couple came before the Rav to divorce. The Rav asked the husband, "Why do you wish to divorce your wife?"
The husband replied that this wife did not want to cook for Pesach in implements which had not been used for soaked matzah.
The Rav instructed to call for his Rebbetzin. He told her, "Tell me the truth: What sort of matzot were placed before me for the Seder?"
The Rebbetzin was silent, afraid to say.
He asked again, "Please tell, and do not fear."
The Rebbetzin answered, "Normal matzot." And she told what had happened.
The Rav told the husband, "See, my son. I ate normal matzah on the first night of Pesach, pretending that I did not know and was not aware so that I would not come to anger, or, Gd-forbid, to a quarrel. And you want to divorce your wife over soaked matzah?"
The Rav made peace between them, and they left in peace.
פעם אחת נזדמן אצל הרב הקדוש מאפטא, בעל ״אוהב ישראל״, שבאו גבאי־צדקה של העיר בערב־פסח לגבות מצות עבור העניים, והרבנית היתה טרודה בהכנות ליו״ט, והלכו אנשי הבית לתת להגבאים את המצות ומרוב הטרדה שכחו ולקחו את מצות־השמורה שנאפו בערב־פסח לשם הרב והיו מונחות במפה מיוחדת בחדר ונתנו להגובים והללו נטלו והלכו להם. בבוא אחרי כן הרבנית להחדר וראתה כי מצות השמורה אינן, עשתה חקירה ודרישה ונתוודע לה שנתנו אותן לגבאי־הצדקה. נזדעזעה מאד הרבנית, ויך לבה בקרבה, ולא ידעה מה לעשות כי יראה להגיד הדבר לבעלה הקדוש. נמלכה הרבנית ולקחה מצות פשוטות, ושמה במקומן בתוך המפה, ועשתה עצמה כלא יודעת מכל הנעשה, וערך הרב הקדוש את ה״סדר״ על המצות הפשוטות.
לאחר הג הפסח באו לפני הרב זוג להתגרש. שאל הרב את הבעל:
- מה לך כי תגרש אשתך?
והשיב הבעל כי אשתו לא רצתה לבשל בשבילו בפסח בכלים מיוחדים בלי ״שרויה״ (חסידים ואנשי־מעשה מדקדקים לבלי לאכול בפסח ״מצה־שרוייה״ ונזהרים לבלי לבשל בפסח מצה במים)
אז ציוה הרב לקרוא להרבנית, ויאמר לה: הגידי נא האמת: איזו מצות הניחו לפני לה״סדר״ ?
ותחרש הרבנית, כי יראה להגיד.
שאל אותה שוב: הגידי נא, אל תיראי.
ותען הרבנית: מצות פשוטות...
ותספר את כל המעשה.
ואז אמר הרב להבעל:
- ראה נא, בני: אני אכלתי מצה פשוטה בליל ראשון של פסח, ועשיתי את עצמי כלא יודע וכלא מרגיש, למען לא אבוא לידי הקפדה, או ח״ו לקטטה, ואתה רוצה לגרש את אשתך בשביל ״שרויה״?!
ועשה הרב שלום ביניהם, והלכו מאתו לשלום.
לאחר הג הפסח באו לפני הרב זוג להתגרש. שאל הרב את הבעל:
- מה לך כי תגרש אשתך?
והשיב הבעל כי אשתו לא רצתה לבשל בשבילו בפסח בכלים מיוחדים בלי ״שרויה״ (חסידים ואנשי־מעשה מדקדקים לבלי לאכול בפסח ״מצה־שרוייה״ ונזהרים לבלי לבשל בפסח מצה במים)
אז ציוה הרב לקרוא להרבנית, ויאמר לה: הגידי נא האמת: איזו מצות הניחו לפני לה״סדר״ ?
ותחרש הרבנית, כי יראה להגיד.
שאל אותה שוב: הגידי נא, אל תיראי.
ותען הרבנית: מצות פשוטות...
ותספר את כל המעשה.
ואז אמר הרב להבעל:
- ראה נא, בני: אני אכלתי מצה פשוטה בליל ראשון של פסח, ועשיתי את עצמי כלא יודע וכלא מרגיש, למען לא אבוא לידי הקפדה, או ח״ו לקטטה, ואתה רוצה לגרש את אשתך בשביל ״שרויה״?!
ועשה הרב שלום ביניהם, והלכו מאתו לשלום.
