I don't expect to share the script here (at least, not until I see how it is received on Shabbos...), but here is the accompanying source sheet. I don't imagine it will be all that intelligible without the script, but some of the sources may be interesting. It is also downloadable in pdf here.
Persian conversion to Judaism out of fear: Is it
legitimate?
1. Esther 8:17
וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי־נָפַל פַּחַד־הַיְּהוּדִים
עֲלֵיהֶם:
And many from the population converted themselves to
Judaism, for the fear of Mordechai had fallen upon them.
2. Talmud, Yevamot 24b
וכן מי שנתגייר לשום שולחן מלכים, לשום עבדי שלמה, אינן גרים, דברי ר'
נחמיה; שהיה רבי נחמיה אומר: אחד גירי אריות, ואחד גירי חלומות, ואחד גירי מרדכי
ואסתר אינן גרים... א"ר יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: הלכה כדברי האומר
כולם גרים הם...
One who converts in order to partake of a royal table,
or to be among Solomon's servants, is not a valid convert, per Rabbi Nechemiah.
For Rabbi Nechemiah said: Those who have converted for fear of wild animals or
due to dreams, and those who converted in the days of Mordechai and Esther,
are not valid converts…
Rav said: The law follows the view that they are all
valid converts [after the fact].
3. Shulchan Aruch Yoreh
Deah 268:12
כשיבא הגר להתגייר, בודקים אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה
לה או מפני הפחד בא ליכנס לדת.
When one comes to convert, we investigate whether he
might be trying to enter the religion to acquire money, or to achieve power, or
out of fear.
4. Tosafot, Yevamot 24b לא
קשה דאמרינן בהערל (עט.) גבי מעשה דגבעונים דבימי דוד נתוספו גרים על ישראל
ק"ן אלף וי"ל דמעצמן נתגיירו כדאשכחן גבי מרדכי ואסתר ורבים מעמי הארץ
מתיהדים
But doesn't the Talmud (Yevamot 79a) say regarding the
event with the Gibeonites in King David's day, that 150,000 people converted? Perhaps
they converted independently, as occurred in the days of Mordechai and
Esther…
The invasion of Canaan: Does the Torah endorse
bloodshed beyond self-defense, and looting?
5. Bereishit 34:25-27
וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ
שְׁנֵי־בְנֵי־יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ
עַל־הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל־זָכָר: וְאֶת־חֲמוֹר וְאֶת־שְׁכֶם בְּנוֹ
הָרְגוּ לְפִי־חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת־דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ: בְּנֵי
יַעֲקֹב בָּאוּ עַל־הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם:
And on the third day, when they were in pain, two sons
of Yaakov, Shimon and Levi, brothers of Dinah, took their swords and came upon
the secure city, and killed every male. And they killed Chamor and his son
Shechem by the sword, and they took Dinah from the house of Shechem, and they
left. The sons of Yaakov came upon the corpses and despoiled the city, for
contaminating their sister.
6. Yehoshua 12:7-24
וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל...
מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶחָד מֶלֶךְ הָעַי אֲשֶׁר־מִצַּד בֵּית־אֵל אֶחָד: מֶלֶךְ
יְרוּשָׁלִַם אֶחָד מֶלֶךְ חֶבְרוֹן אֶחָד: מֶלֶךְ יַרְמוּת אֶחָד מֶלֶךְ לָכִישׁ
אֶחָד:... כָּל־מְלָכִים שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד:
And these are the kings of the land whom Yehoshua and
the Children of Israel struck… One was the king of Jericho, one was the king of
Ai beside Bethel. One was the king of Jerusalem, one was the king of Hebron.
One was the king of Yarmut, one was the king of Lachish… all of the kings
were 31.
7. Devarim 20:10
כִּי־תִקְרַב אֶל־עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם:
When you draw near to a city, to battle it, you shall
call to it for peace.
8. Commentary of Rabbi
Samson Raphael Hirsch to Devarim 23:10
הספרי מדגיש "על - איביך - כנגד אויביך אתה נלחם"; התורה מניחה
שתילחם רק באלה שהראו את עצמם כאויביך, שסבלת מאיבתם ואתה מצפה מהם למעשי איבה,
ולפיכך אפילו תתקיף אותם, רק תגן על עצמך; דברים אלה שוללים כל מלחמת כיבוש
"When you go to war against
your enemy" – A midrash emphasizes, "against your enemy – you wage
war against your enemies." The Torah establishes that you will battle
only those who show themselves to be your enemy, from whose enmity you have
suffered, and from whom you anticipate acts of enmity. Therefore, even should
you strike them, you shall only defend yourself. This message rejects all wars
of conquest.
9. Rabbi Moses Maimonides,
Mishneh Torah, Hilchot Melachim 6:7
כשצרין על עיר לתפשה, אין מקיפין אותה מארבע רוחותיה אלא משלש רוחותיה,
ומניחין מקום לבורח ולכל מי שירצה להמלט על נפשו
When besieging a city to capture it, we do not
surround it on its four sides, but only from three sides. And we leave a space
to flee, and all who wish may flee for their lives.
10. Rabbi Moses Maimonides,
Mishneh Torah, Hilchot Melachim 9:14
חייבין להושיב דיינין ושופטים בכל פלך ופלך לדון בשש מצות אלו, ולהזהיר את
העם... ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה, שהרי שכם גזל והם ראו וידעו ולא דנוהו...
Noachides are obligated to establish judges in every
place to judge these six commands and instruct the nation… and this is why all
of the members of Shechem were liable for death. Shechem kidnapped, and they
saw and knew and did not judge him…
11. Devarim 9:5
לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת־אַרְצָם
כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ד' אֱלֹקֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ...
Not due to your
righteousness and the straightness of your heart do you come to take their
land, but due to the wickedness of these nations does your G-d take them
from before you…
12. Rabbi Shaul Yisraeli,
Amud haYemini 16:2
אין יסוד מספיק להתיר פעולה נגד הציבור שנמנע למלא חובתו ולבער מתוכו את
המרצחים, כל עוד שיתכן שיש להם אמתלא של פחד או לחץ וכוצא בו.
There are insufficient grounds to permit action
against a community that refuses to fulfill its obligation and eliminate
murderers from their midst, so long as they may have the excuse of fear,
pressure and the like.
13. Rabbi Yehudah Loeb
(Maharal), Gur Aryeh to Bereishit 34:13
ואף על גב דאמרה התורה (דברים כ, י) "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת
אליה לשלום", היינו היכי דלא עשו לישראל דבר, אבל היכי דעשו לישראל דבר, כגון
זה שפרצו בהם לעשות להם נבלה, אף על גב דלא עשה רק אחד מהם - כיון דמכלל העם הוא,
כיון שפרצו להם תחלה - מותרים ליקח נקמתם מהם.
Deuteronomy 20:10 says, "you shall call to it for
peace", but that is where they have not acted upon Israel. Where they have
acted toward Israel, such as here [Shechem] where they had broken forth, doing
this repellent thing, then even though only one of them had done it, since
they had attacked first, Israel was permitted to respond. So, too, for all
wars, even where only one of them had acted, he is part of the nation. Since
they attacked first, we were permitted to go to war against them…
14. Talmud Yerushalmi,
Sheviit 6:1
שלש פרסטיניות שלח יהושע לארץ ישראל עד שלא
יכנסו לארץ מי שהוא רוצה להפנות יפנה להשלים ישלים לעשות מלחמה יעשה
Joshua sent three messages
into Israel, before the Jews entered the land: Those who want to leave, may do
so. Those who want to make peace, may do so. Those who want to make war,
may do so.
15. Rabbi Moses Maimonides,
Mishneh Torah, Hilchot Melachim 6:1
אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום אחד
מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה, שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום,
אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס,
שנאמר יהיו לך למס ועבדוך
We may not declare war upon
any human being, anywhere, until we first sue for peace.
This applies both to "authorized wars" and "obligatory
wars," as it is written, "When you draw near to a city to fight
against her, you shall call to her for peace." Should they make peace and
accept the laws in which Noachides are instructed, we would not kill anyone
there. We would collect taxes, as it is written, "They will be tribute to
you, and will serve you."
16. Commentary of Rabbi Samson Raphael Hirsch to Bereishit
34:25
עתה מתחילה הגנות, ואין בדעתנו לחפות עליה. אילו הרגו את שכם וחמור, ודאי
היה הדין עמהם. אך הם לא חסו על אנשים חסרי מגן, המסורים בידיהם בלא כוח. גדולה
מזו, הם שדדו, ובדרך כלל פקדו על אנשי העיר את עוון אדוניהם. לכך לא היתה כל
הצדקה.
Now the disgrace begins, and
we do not intend to cover it up. Had they killed Shechem and Chamor, justice
would certainly have been with them. But they did not spare the defenseless
men who were given into their hands, who had no strength. Worse, they
looted, and generally made the inhabitants pay for the crime of their
master. For this there was no justification.
17. Rabbi Avraham Shapira, War
and Ethics, Techumin 4, pg. 182
כל עוד אין סכנה
ממשית לחיילינו אין היתר לפגוע בנפש ואף לא ברכוש. אולם כאשר הסכנה היא מוחשית,
הרי שיש לזכור שעל כף המאזניים אין עומדת רק היחידה הלוחמת מול האוכלוסיה האזרחית,
איבודה של יחידה אחת או חלק ממנה עלול לפגוע במערכת המלחמה כולה.
When there is no substantive risk to our soldiers, there is no permission to strike lives or property.
However, when there is a discernible risk, one must remember that it is not
only a matter of weighing one unit opposite a civilian population on the scale.
The loss of one unit, or part of it, can affect the entire battle…
18. Rabbi Aharon
Lichtenstein, Ethics and War, Techumin 4, pg. 185
המחיר נתבע גם
מהאויב, שאף הוא נחון בצלם אלוהים, ויש לדאוב בכל מקרה שמעשה ידיו של הקב"ה
טובעים בים. בנקודה זו מהווה הגורם הכמותי גורם בעל משמעות, ויש בהחלט לשקול את
מידת הצידוק שבפגיעה ברבים על מנת להציל את היחיד.
The price [of war] is also paid by the enemy, who is
also graced with the Divine image, and one should grieve whenever G-d's creations drown in the sea. On
this point, the issue of quantity is meaningful, and one certainly must weigh
the justifications for harming many in order to save an individual.
The eternal war with Amalek: Where does it come from,
and where is it going?
19. Verses of Amalek
- Bereishit 36:12 Amalek is the
grandson of Esav
- Shemot 17 Amalek's first unprovoked attack in the
wilderness
- Bamidbar 14 Amalek's second unprovoked attack in the
wilderness
- Devarim 25 Amalek's first unprovoked attack in the
wilderness, re-told
- Shoftim 3 Amalek and Moav join forces against the
Jews
- Shoftim 6 Amalek and Midian join forces against the
Jews
- Shemuel I 15 King Saul leads a war against Amalek
- Shemuel I 27 Future-King David raids Amalek
- Shemuel I 30 Amalek burns down the Jewish city of Tziklag
- Shemuel II 1 An Amalekite claims to have murdered King Saul
- Divrei haYamim I 4 The tribe of Shimon wages war upon
Amalek
20. Talmud Yerushalmi,
Yevamot 2:6
"כי המן בן המדתא".
וכי בן המדתא היה? אלא צורר בן צורר אוף הכא קוצץ בן קוצץ.
"For Haman, son of Hamedata" – Was Haman
really a son of Hamedata? No; the text is simply identifying Haman as an
enemy, "son of" an enemy.
21. Talmud, Gittin 57b
מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק
Some of Haman's grandchildren learned Torah in Bnei
Brak.
22. Rabbi Joseph Dov Soloveitchik, Fate and Destiny,
footnote 25, citing Rabbi Moshe Soloveitchik
If any people seeks to
destroy us, we are commanded to do battle against it when it
rises up against us, and this battle of ours is an obligatory war on the basis
of the verse from Exodus (17:16), "The Lord will have war with Amalek
from generation to generation."
23. Elliott Horowitz, Reckless Rites: Purim and the
Legacy of Jewish Violence, pg. 1
In the spring of 2004, as this book was slouching
toward completion, Jeffrey Goldberg reported in the New Yorker about a series of disturbIing
interviews he had recently conducted with Jewish settlers in the West Bank and
Gaza. "The Palestinians are Amalek," he was told by Benzi Lieberman,
chairman of the Council of Settlements. "We will destroy them,"
Lieberman continued. "We won't kill them all. But we will destroy their
ability to think as a nation. We will destroy Palestinian nationalism."
And Moshe Feiglin, a leading Likud activist, told Goldberg: "The Arabs
engage in typical Amalek behavior. I can't prove this genetically, but this is
the behavior of Amalek."
The bloody war of Purim: How bloody was it?
24. Esther 8:5-8
וַתֹּאמֶר אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם־מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו וְכָשֵׁר
הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו יִכָּתֵב לְהָשִׁיב
אֶת־הַסְּפָרִים מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי אֲשֶׁר כָּתַב
לְאַבֵּד אֶת־הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל־מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ... וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּלְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי
הִנֵּה בֵית־הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל־הָעֵץ עַל
אֲשֶׁר־שָׁלַח יָדוֹ בַּיְּהוּדִים: וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל־הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב
בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי־כְתָב
אֲשֶׁר־נִכְתָּב בְּשֵׁם־הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין
לְהָשִׁיב:
And Esther said: If it would be good before the king,
and if I have found favour before him, and if it would be appropriate before
the king, and if I would be good in his eyes, let it be recorded to retract
the scrolls, the plan of Haman son of Hamedata the Aggagite, who has
written to destroy the Jews in all of the king's lands!...
And King Achashverosh said to Queen Esther and to Mordechai
the Jew: Behold, I have given the house of Haman to Esther, and they have hung
him upon the tree for sending his hand against the Jews. Now, write upon the
Jews as is good in your eyes in the name of the king, and seal it with the
king's ring, for one may not retract a text written in the king's name and
sealed with the king's ring.
25. Esther 8:10-11
וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת
הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ
הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים: אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים
אֲשֶׁר בְּכָל־עִיר־וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל־נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד
וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם טַף וְנָשִׁים
וּשְׁלָלָם לָבוֹז:
And he wrote in the name of King Achashverosh… that
the king had permitted the Jews of every city to gather and stand upon their
lives, to destroy and kill and eliminate the collective might of the nations
who had besieged them, children and women, and take their spoils.
26. Esther 9:15-16
וַיִּקָּהֲלוּ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁן גַּם בְּיוֹם אַרְבָּעָה
עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וַיַּהַרְגוּ בְשׁוּשָׁן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ וּבַבִּזָּה
לֹא שָׁלְחוּ אֶת־יָדָם: וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ
נִקְהֲלוּ וְעָמֹד עַל־נַפְשָׁם וְנוֹחַ מֵאֹיְבֵיהֶם וְהָרֹג בְּשֹׂנְאֵיהֶם
חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אָלֶף וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת־יָדָם
And the Jews of Shushan gathered on the 14th
of Adar as well, and they killed in Shushan 300 men, and they did not extend
their hand to the spoils. And the rest of the Jews in the king's lands
gathered and stood for their lives, and gained reprieve from their foes,
and killed their enemies, 75,000, and they did not extend their hand
to the spoils.
No comments:
Post a Comment