Class: Laws of Comedy

In our Shabbos afternoon class in Gemara Avodah Zarah, we've spent a few weeks discussing Avodah Zarah 18's focus on ליצנות, leitzanut. This term is often rendered as 'scorning' or 'mocking', but the gemara also uses it to refer to attending theatres and circuses and comedy performances and gladiator matches, and perhaps even to hunting for sport. All along, the commentators emphasize the frivolous character of the activity.

Whatever the term means, the gemara makes clear that leitzanut is very, very bad - the Divine punishments include physical suffering, Gehennom, and global destruction.

So what, exactly, is leitzanut, and why is it so bad? After all, the gemara is filled with humor - from puns to slapstick - and it recommends opening a shiur with humor! In today's class we developed two interlocking ideas:
(1) Arrogantly mocking others' ideas or personalities, and
(2) Pursuing empty activities.

We talked about what concerned the sages, and its application to our forms of entertainment.

Here's the source sheet we used; credit goes to this page for leading me to some of these sources:
Key sources from Mishlei
1. Mishlei 9:8

אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך

Do not rebuke a letz, lest he hate you; rebuke a wise person and he will love you.

2. Mishlei 9:12

אם חכמת חכמת לך ואם לצת לבדך תשא

If you gained wisdom, you gained wisdom for yourself. If latzta, you bear that alone.

3. Mishlei 21:24

זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון

The zeid, arrogant man is named Letz, the one who acts with the anger of zadon.

Putting down others
4. Rabbeinu Yonah, Shaarei Teshuvah III 174

מבלי היות לו תועלת בדבר הוא גורם נזק עצום לחבריו אשר יבאיש את ריחם בעיני האדם, וזה תכלית הזדון יותר מן הגוזל והחומס שעושה להרבות לו ממון, וגם הוא יהיר כי השפל והנכנע כאשר יכיר מגרעת עצמו ומומיו לא יתלוצץ על בני אדם.

Without any personal gain in the matter, he causes great harm to people by denigrating them before others' eyes. This is what makes zadon worse than theft or banditry, which is done to increase one's wealth. Such a person is also arrogant, for one who is humble and recognizes his own deficiencies and blemishes and does not mock other people.

5. Rabbeinu Yonah, Shaarei Teshuvah III 176

מי שלועג תמיד לדברים ולפעולות... הביאוהו למדתו הרעה היותו חכם בעיניו... וכל כך משלה בו המדה הזאת עד שיתלוצץ לדעת זולתו, והיא המדה שאין לה תקוה

One who perpetually mocks things and activities… is brought to this bad trait by being wise in his own eyes… And this trait so rules over him that he mocks the views of others. This is a hopeless trait.

6. Rabbeinu Yonah, Shaarei Teshuvah III 177*

המתלוצץ בדבר שפתים על המעשים והדברים, לא שיבוז להם בלבו אך מדרך השמחים ללא דבר וחק השחוק, ופעמים שגורם לזה משתה היין והשכרות

One who verbally mocks deeds or things, not because he personally scorns them but because this is the way of people who are happy for no reason, and it is a joking practice. Sometimes wine and intoxication causes this.

7. R' Moshe Chaim Luzzatto, Mesilat Yesharim Perek 5

כמו המגן המשוח בשמן אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם כן הלצון בפני התוכחה...

Like a shield anointed with oil, which shunts and staves off arrows, casting them to the ground, so they don't reach the person's body. So is latzon before rebuke…

8. Malbim to Mishlei 21:24

הזד הוא החולק על חקי החכמה בזדון, ומתוכח נגד חקי החכמה והאמונה, מכחיש בהשגחה ובשכר ועונש ועושה עבירות ביד רמה, וכ"ז שאינו יהיר אינו לץ עדיין, כי מתוכח בטענות וראיות לא בליצנות, ואם ינצחוהו ישתוק, אבל אם הוא יהיר אז לא יחוש לטעמים וראיות כלל, רק מתלוצץ על החכמים והמאמינים

The zeid contradicts the laws of wisdom with zadon, battling the laws of wisdom and faith, denying Divine supervision and reward and punishment, and transgressing with an upraised arm, but as long as he is not arrogant he is not a letz, for he battles with claims and proofs rather than leitzanut. If he is defeated, he is silent. One who is arrogant, though, is not concerned for reasons and proofs at all; he only scorns sages and believers.

9. R' Yitzchak Hutner, Pachad Yitzchak Purim, ענין א'

שמו של הכוח הזה המתפרץ בחזקה להפקיע את עצמו מידיה של החשיבות הוא "ליצנות". מדת הליצנות העצמית, כפי שהיא נמצאת בנפש בשרשה, ענינה הוא למצוא את הפרצה בכל בנין של חשיבות על מנת לסתור את הבנין מתוכה של פרצה זו.

The name of this force which bursts forth with strength to free itself from the hands of Importance is leitzanut. The essence of leitzanut, as it is found in the root of a soul, is to find the weakness in any structure of Importance in order to use it to demolish the structure.

Pursuing empty matters
10. Maharal, Netivot Olam, Netiv ha'Emet 2

הליצנות הם דברי הבאי שעושה מעשים שאין בהם ממש כלל כמו שהוא כל ליצנות, ולפיכך אין רואה פני שכינה... כי הוא יתב׳ ברא כל העולם ואין בעולם דבר אחד של ריקן והבל ושל בטלה. רק כל הבריאה הוא לצורך, אף שרואה האדם ויחשוב כי דבר זה הוא לבטלה אבל אין הדבר כך רק הכל לצורך, לכך אין רואה פני שכינה הלץ שהולך אחר דברי הבאי ודברי בטלה

Leitzanut is empty matters, performing deeds which have no substance at all, as in all leitzanut, and so one cannot be before the Shechinah… for He created the world, and nothing in the world is empty and in vain and worthless. All of Creation has a purpose, even if a person thinks something is worthless. It is not so – all is necessary. Therefore, a letz cannot be before the Shechinah, for he pursues emptiness and worthless things.

11. Maharal, Netivot Olam, Netiv haLeitzanut 1

האדם תחלת בריאה שלו בחסרון, ותמיד הוא יוצא לפעל לקבל, ואם האדם בשמחה כאילו כבר הוא בשלימות בלא חסרון , ודבר זה מביא אליו חסרון כי כאשר הוא בשלימות דבק בזה ההעדר והחסרון... רמזו ז"ל דבר זה , אמרו בפרק חלק אימתי יצר הרע ניתן באדם משעה שיוצא לאויר העולם שנאמר לפתח חטאת רובץ, והיצר הרע הוא ההעדר שהוא דבק באדם... וכל זמן שהוא בבטן אמו שיוצא הוויתו אל השלימות ואל הפעל אין דבק בו ההעדר, אבל כשנשלם הוייתו יוצא אל הפעל אז דבק בו ההעדר

Man is created lacking from the start, and he is perpetually becoming, to receive [growth]. One who is joyous is as though he has achieved completeness, without flaw, and this itself causes him a flaw. When he feels complete he is vulnerable to deficiency and to flaws… The Sages hinted at this when they said, "When is the yetzer hara put into a person? When he enters the world…" The yetzer hara is the deficiency which sticks to a person… As long as he is the womb, so that he is developing toward completeness and he is becoming, deficiency cannot affect him. But when he becomes complete then he is, and deficiency affects him.

12. Talmud, Berachot 30b

אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזייה דהוה קא בדח טובא אמר וגילו ברעדה כתיב אמר ליה אנא תפילין מנחנא רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא חזייה דהוה קא בדח טובא אמר ליה +משלי י"ד+ בכל עצב יהיה מותר כתיב אמר ליה אנא תפילין מנחנא

Abbaye was sitting before Rabbah, who saw that he was very happy. He said, "Is it not written, 'Rejoice in trembling!'" Abbaye replied: I am wearing tefillin.
R' Yirmiyah was sitting before R' Zeira, who saw that he was very happy. He said, "Is it not written, 'In all sadness there is advantage!'" R' Yirmiyah replied: I am wearing tefillin.