Prisoner Exchanges in Jewish Thought and Law

Since it was requested, here are the sources I will use on Shabbat for my shiur on Hostage Negotiations.

The sources are fairly straightforward, and will be familiar to anyone who has studied the issue. The value of the shiur, if I may be so presumptuous, will be in the way I frame it. Note the three questions in the source sheet.

1. Maimonides, Laws of Gifts for the Needy 8:10

פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות, והמעלים עיניו מפדיונו הרי זה עובר על לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך ועל לא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך, ובטל מצות פתח תפתח את ידך לו, ומצות וחי אחיך עמך, ואהבת לרעך כמוך, והצל לקוחים למות והרבה דברים כאלו, ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים.

Redeeming captives precedes feeding the poor and clothing them. There is no Mitzvah as great as redeeming captives, for a captive is in the same category as people who are hungry and thirsty and unclothed, in immediate mortal danger. One who averts his eyes from redeeming such a person violates the verses, ‘Do not harden your heart and do not close your hand,’ and ‘Do not stand by the blood of your neighbor,’ and ‘He shall not cause him to suffer before your eyes,’ and fails to fulfill ‘You shall open your hand to him,’ and ‘The life of your brother will be with you,’ and ‘Love your neighbor as yourself,’ and ‘Save those who are taken to die,’ and many similar verses. There is no mitzvah as great as redeeming captives.

Three Questions:
• Do the needs of the community trump the needs of the individual?
• Do we expect our soldiers to accept this as a standard risk? Is it any different for civilians?
• Perhaps the needs of the individual are also the needs of the community?

Do the needs of the community trump the needs of the individual?
2. Avot 5:10

האומר שלי שלי ושלך שלך זו מדה בינונית ויש אומרים זו מדת סדום

Saying, “What’s mine is mine, and what’s yours is yours,” is an intermediate trait. Alternative, that is the trait of the city of Sdom.

3. Samuel II 20:15-22

(טו) ויבאו ויצרו עליו באבלה בית המעכה וישפכו סללה אל העיר ותעמד בחל וכל העם אשר את יואב משחיתם להפיל החומה:
(טז) ותקרא אשה חכמה מן העיר שמעו שמעו אמרו נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליך: (יז) ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב ויאמר אני ותאמר לו שמע דברי אמתך ויאמר שמע אנכי:
(יח) ותאמר לאמר דבר ידברו בראשנה לאמר שאל ישאלו באבל וכן התמו: (יט) אנכי שלמי אמוני ישראל אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל למה תבלע נחלת יקוק: פ
(כ) ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית: (כא) לא כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד תנו אתו לבדו ואלכה מעל העיר ותאמר האשה אל יואב הנה ראשו משלך אליך בעד החומה:
(כב) ותבוא האשה אל כל העם בחכמתה ויכרתו את ראש שבע בן בכרי וישלכו אל יואב ויתקע בשופר ויפצו מעל העיר איש לאהליו ויואב שב ירושלם אל המלך:

And they came and besieged him [Sheva] in Avel Bet-Maachah, and they set up a mound against the city, and it stood in the moat; and all the people with Yoav battered the wall to knock it down.
Then a wise woman cried out of the city: Hear, hear; say, I beg you, Yoav: Come near, that I may speak with you.'
And he came near; and the woman said: Are you Yoav?
And he answered: I am.
Then she said to him: Hear the words of your handmaid.
And he answered: I do hear.
Then she spoke, saying: People used to say, ‘They shall seek counsel at Avel,’ and so they ended matters. We are of the peaceful and faithful in Israel; do you seek to destroy a city and a mother in Israel? Why would you swallow up the inheritance of Gd?
And Yoav answered and said: Far be it, far be it from me, that I should swallow up or destroy. It is not so! But a man of the hill-country of Ephraim, Sheva the son of Bichri by name, has lifted up his hand against the king, David. Deliver him and I will depart from the city.
And the woman said to Yoav: Behold, his head shall be thrown to you over the wall.
Then the woman went to all the people, in her wisdom. They cut off the head of Sheva the son of Bichri and threw it out to Yoav. He blew the horn and they dispersed from the city, every man to his tent. And Yoav returned to Jerusalem, to the king.


4. Talmud Yerushalmi, Terumot 8:10

תני סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך ופגעו להן גוים ואמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגין את כולכ' אפילו כולן נהרגין לא ימסרו נפש אחת מישראל ייחדו להן אחד כגון שבע בן בכרי ימסרו אותו ולא ייהרגו אמר רבי שמעון בן לקיש והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי ורבי יוחנן אמר אף על פי שאינו חייב מיתה כשבע בן בכרי

We learned: If groups of people were traveling on the road and they encountered non-Jewish bandits who said, “Give us one of yours and we will kill him, and if you don’t then we will kill all of you,” then even if all would be killed they should not give over anyone. If the attackers specified a victim, such as Sheva ben Bichri, then the group should give him over and not be killed.
R’ Shimon ben Lakish said: Only if the victim is liable for death like Sheva ben Bichri.
R’ Yochanan said: Even if he is not liable for death like Sheva ben Bichri.

5. Mishnah Gittin 45a

מתני'. אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן, מפני תיקון העולם

One may not redeem captives for more than their value, due to Tikkun haOlam.

6. Talmud, Gittin 45a

איבעיא להו: האי מפני תיקון העולם - משום דוחקא דצבורא הוא, או דילמא משום דלא לגרבו ולייתו טפי? ת"ש: דלוי בר דרגא פרקא לברתיה בתליסר אלפי דינרי זהב. אמר אביי: ומאן לימא לן דברצון חכמים עבד? דילמא שלא ברצון חכמים עבד.

Does Tikkun haOlam refer to the burden upon the community, or to a concern that the captors may capture and bring more captives?
Come and hear: Levi bar Darga redeemed his daughter for 13,000 gold dinar.
Abayye argued: Who says that the sages agreed with this? Perhaps he did it against the desire of the sages.


Do we expect our soldiers to accept this as a standard risk? Is it any different for civilians?
7. Minchat Chinuch 425:3

נהי דכל המצוות נדחות מפני הסכנה, מכל מקום מצוה זו התורה ציותה ללחום עמהם, וידוע דהתורה לא תסמוך דיניה על הנס, כמבואר ברמב"ן [במדבר ה:כ], ובדרך העולם נהרגים משני הצדדים בעת מלחמה, אם כן חזינן דהתורה גזרה ללחום עמהם אף דהיא סכנה, ואם כן דחויה סכנה במקום הזה

Granted that all mitzvot are overridden in the face of danger, still, the Torah instructed us to do battle for this mitzvah. It is known that the Torah will not depend upon miracles, as explained by Ramban [Bamidbar 5:20], and it is normal for people to be killed on both sides in a way, and so we see that the Torah decrees to do battle despite the danger. If so, then the concern for danger is overridden in this case.

8. R’ Yitzchak Blau, Biblical Narratives and the Status of Enemy Civilians in Wartime, Tradition 39:4 (2006)
Anyone taking such a position must keep in mind that much of our contemporary fighting of Palestinian terror might also not qualify as war… For example, even after recognizing the evil done by terrorists, can it truly be said that modern Israel is in a state of war with the collective body of Palestinians when Israelis frequently hire Palestinian workers? If we answer the preceding question in the negative, the distinction between war and battle outside of the war context would not prove decisive in our current situation.

Might the needs of the individual sometimes also be the needs of the community?
9. Talmud, Gittin 58a

מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי, אמרו לו: תינוק אחד יש בבית האסורים, יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו: סדורות לו תלתלים. הלך ועמד על פתח בית האסורים, אמר: +ישעיהו מב+ מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים? ענה אותו תינוק ואמר: הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו. אמר: מובטחני בו שמורה הוראה בישראל, העבודה! שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו. אמרו: לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל. ומנו? רבי ישמעאל בן אלישע.

Rabbi Yehoshua ben Chananiah said: I will not budge from here until I redeem him for whatever sum they demand.

10. Tosafot, Gittin 58a כל

כל ממון שפוסקין עליו - כי איכא סכנת נפשות פודין שבויין יותר על כדי דמיהן כדאמרינן בפרק השולח (לעיל דף מז.) גבי מוכר עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים כ"ש הכא דאיכא קטלא אי נמי משום דמופלג בחכמה היה.

When there is a threat to life one may redeem captives for more than their value, as we learn in Gittin 47a regarding a person who sells himself and his children to idolaters, “There is certainly true here, where there is murder.” Alternatively, it was because he was superlative in his wisdom.

We will also distribute three news articles on hostage negotiations:

Terror in Black September: An Eyewitness Account
by David Raab, Middle East Quarterly, Fall 2007, pp. 33-42

Yielding Prisoners, Israel Receives 2 Dead Soldiers
Isabel Kershner, New York Times, July 17, 2008

Mediator in Gaza for response
Ali Waked, Ynet News, January 5, 2010