Parenting from the Torah, Week 6: Spare the Rod

This Shabbos, I'll present the last session in our "Parenting from the Torah" series. The topic is "Spare the Rod", the use of physical punishment for children at home and in school.

This class (like the others in this series) could easily have been a multi-week session, but I'm working with an hour, and such is life.

Here's the source sheet I expect to use. It won't give you the shiur, as I couldn't possibly include all of the sources I am using, but I believe the sources are worthwhile:

The parent's need to convey that a situation is serious

1. Rambam, Mishneh Torah, Hilchot Deiot 2:3

הכעס מדה רעה היא עד למאד וראוי לאדם שיתרחק ממנה עד הקצה האחר, וילמד עצמו שלא יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו, ואם רצה להטיל אימה על בניו ובני ביתו או על הציבור אם היה פרנס ורצה לכעוס עליהן כדי שיחזרו למוטב יראה עצמו בפניהם שהוא כועס כדי לייסרם ותהיה דעתו מיושבת בינו לבין עצמו

Anger is a very bad trait, and it would be appropriate for a person distance himself from it, to the opposite extreme. One should teach himself not to grow angry even at something which warrants anger. If he wishes to instill awe his children, household or community – if he is a leader – in order to restore good conduct, then he should act as though he is angry in order to rebuke them, but his mind should be internally calm.

Does Mishlei 13:24 really say a parent must hit?

2. Mishlei 13:24

חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר:

One who spares his rod hates his child; one who loves him provides rebuke when he is young.

3. Malbim to Mishlei 13:24

זה סימן שהמייתו על בנו שאינו יכול לראות בצערו הוא אצלו יותר מתועלת בנו, וא"כ אוהב א"ע יותר מבנו ואת בנו שונא

This shows that his mercy for his son, which makes him unable to see his son's pain, is more important to him than the benefit for his son. If so, he loves himself more than his son, and he hates his son.

4. Mishlei 19:18, 22:15, 23:13-14, 29:15

יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך: אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו: אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות: אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל: שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו:

Rebuke your son, for there is hope; do not pay attention to his cries.

Foolishness is bound in the heart of a youth; the rod of rebuke will distance it from him.

Do not keep rebuke from a youth; he will not die when you strike him with the rod. Strike him with the rod, and you will save him from she'ol.

The rod and rebuke will impart wisdom, and a youth allowed to run forth will dismay his mother.

Classically, hitting was considered normal

5. Talmud, Moed Katan 17a

אמתא דבי רבי חזיתיה לההוא גברא דהוה מחי לבנו גדול אמרה ליהוי ההוא גברא בשמתא דקעבר משום ולפני עור לא תתן מכשל

Rebbe's maid saw a man striking his mature son. She said, "Let him be banned, for violating 'Do not put a stumbling block before the blind.'"

6. Talmud, Bava Batra 21a

א"ל רב לרב שמואל בר שילת כי מחית לינוקא לא תימחי אלא בערקתא דמסנא. דקארי [הלומד] קארי, דלא קארי ליהוי צוותא לחבריה

Rav said to Rav Shemuel bar Shelat: When you strike the child, do so only with a shoelace. The one who learns will learn, and those who do not learn will provide company for the rest.

7. Shulchan Aruch Orach Chaim 551:18

צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב... ולא יכו התלמידים בימים ההם

One must be careful between the 17^th of Tammuz and Tishah b'Av… and not to strike students at that time.

8. R' Moshe Sofer, Chatam Sofer to Ketuvot 50a

המשיל האשה לגפן שמוציא יינו בנקל ה"נ תוליד בנקל והבנים לזית שחובטין אותו עד שמוציא שמנו

It blessed a woman to be as a grape, which produces wine easily – so she should give birth easily. It blessed children to be as an olive, which we strike until it produces its oil.

But the license doesn't mean it's always a good idea

9. Talmud, Chullin 94a

מעשה באחד שזמן ג' אורחין בשני בצורת ולא היה לו להניח לפניהם אלא כשלש ביצים בא בנו של בעה"ב נטל אחד מהן חלקו ונתנו לו וכן שני וכן שלישי בא אביו של תינוק מצאו שעוזק א' בפיו ושתים בידו חבטו בקרקע ומת

During a famine, someone invited three guests and only had three eggs to set before them. His son came along, and one of them took his portion and gave it to him. The second and third did likewise. His father came and found him holding one in his mouth and two in his hands; he struck the child to the ground, and he died.

10. Rambam, Mishneh Torah, Hilchot Chovel uMazik 5:1

אסור לאדם לחבול בין בעצמו בין בחבירו, ולא החובל בלבד אלא כל המכה אדם כשר מישראל בין קטן בין גדול בין איש בין אשה דרך נציון הרי זה עובר בלא תעשה

One may not wound himself or others. Further, one who strikes a kosher-acting Jew, whether young or old, whether man or woman, in the manner of nitzayon, violates a prohibition.

11. Rambam, Mishneh Torah, Hilchot Talmud Torah 2:2 (& cited in Shulchan Aruch Yoreh Deah 245:10)

מכניסין את התינוקות להתלמד כבן שש כבן שבע לפי כח הבן ובנין גופו... ומכה אותן המלמד להטיל עליהם אימה, ואינו מכה אותם מכת אויב מכת אכזרי, לפיכך לא יכה אותם בשוטים ולא במקלות אלא ברצועה קטנה

They introduce the children to be taught at the age of six or seven, based on the child's strength and constitution. The teacher hits them to instill awe, but he does not strike them as an enemy, cruelly. Therefore, he, he should not strike with whips or rods but with a small strap.

12. Talmud, Gittin 6b

אמר רב יהודה אמר רב כל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו סוף הוא בא לידי שלש עבירות גילוי עריות ושפיכות דמים וחילול שבת

Rav Yehudah cited Rav: One who introduces unnecessary awe in his home will come to three sins: Immorality, murder and Shabbat-desecration.

13. R' Shlomo Luria, Yam shel Shlomo to Bava Kama 3:9

כל בר ישראל יכול להכות חבירו, כדי לאפרושי מאיסורא... ודוקא באדם מוחזק לכשרות, שידוע שלשם שמים עשה. והוא אדם חשוב ומופלג. אבל בסתמא דאינשי לאו כל כמיניה. דא"כ לא שבקת חי לכל בריה. וכל אדם ריק ילך ויכה חבירו על דבר הוכחה, כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. והתורה לא נתנה רשות ומקל ורצועה אלא לדיין, או לאדם חשוב, שראוי להיות דבריו נשמעים

Any Jew may strike another to keep him from transgression… But only one who is known to be good, so that it is known that he is doing it altruistically. This must be someone important and outstanding; normal people may not do this, for then one would not leave anyone alive, and empty people will strike others in rebuke, for no one does only good and does not sin. The Torah only assigned authority and the rod and the strap to judges and important people, whose words should be heard.

Modern authorities tend to be guarded

14. Taz to Shulchan Aruch Choshen Mishpat 421:13

נ"ל לחלק ביניהם דמכה [להציל] למכה א' מישראל [לאפרושי מאיסורא] אין פוטרין אותו אם לא שיש בירור גמור שלא יוכל להציל בענין אחר

It appears to me that we should distinguish between one who strikes to save someone from an attacker and one who strikes to keep a Jew from sinning. We do not exempt the latter from liability unless it is entirely clear that there was no other way to do this.

15. R' Moshe Feinstein, Igrot Moshe Yoreh Deah 2:103

על דבר ברור שעשה התלמיד מה שצריך לעונשו ולא על חשד בעלמא, ואף שיש לו אומדנא לפי דעתו שנער זה עשה הדבר, לא שייך לשום אדם בעולם שיוכל לסמוך על גודל דעתו ולענוש אף עונש כל דהו בלא ידיעה ברורה דעדים, דאף דבר השוה רק פרוטה בעינן עדים וכ"ש עונש הגוף דשוה יותר מממון. ולא עדיף המלמד במה שהתירו לו לענוש מב"ד שעל חשד בעלמא אינו כלום לענוש

It may only be for something which the student clearly did which warrants punishment, and not for mere suspicion, even if he has good reason to think that the youth did it. It is not possible for anyone to depend on his own great intelligence and punish in any way without clear knowledge from witnesses. Even for something worth a perutah we require witnesses – certainly physical punishment, which is worth more than money! The teacher, with his permission to punish, is no greater than the beit din, which cannot punish for suspicion.

16. R' Moshe Feinstein, Igrot Moshe Choshen Mishpat 1:3

ועיין ברמב"ם פ"ה מחובל ה"א שכתב לגירסא דידן המכה דרך נציון ה"ז עובר בל"ת, משמע דאם אינו דרך נציון לא הוי בכלל הלאו כלל, והוא מטעם שהלאו נאמר בחייבי מלקיות שלא יוסיף ומלקות כיון שהוא על העבר ה"ז דרך נציון, שלכן אין להחשיב זה שמכין לאפרושי מאיסורא ולקיים עשה וכן אב את בנו לחנכו להותר מכללו שהרי אינם דרך נציון.

The Rambam wrote, in our edition, that one who hits "in the manner of nitzayon" violates a prohibition. This sounds like striking in a non-nitzayon way is not prohibited. This is because the prohibition against adding was stated regarding [court-ordered] lashes, and that's punishment for the past. That's the case of nitzayon. Punishment for the past is not keeping someone from sinning and causing him to fulfill a mitzvah. A father who hits his son to educate him is permitted, for this is not nitzayon.

17. R' Shimshon Raphael Hirsch, Collected Writings Vol. 7 pg. 107

Only the better student will respond to praise or criticism, and the nature of his response will depend very much on the training and treatment he has received at home. We would certainly be the last to support corporal punishment [in school]; indeed, we would be very much inclined to believe that a teacher who cannot cope with the everyday problems of school life without resorting to physical chastisement is in the wrong profession. But [regardless of what is done in school,] if thrashings are the order of the day at home, if the child has become accustomed to take criticism seriously only if he feels it upon his body, if he will listen to verbal admonition only if he sees the rod looming in the background, then the home has deadened the child's sense of morality. Such a child will hardly give his teacher's words of criticism at school the attention they deserve.

18. R' Yechiel Yaakov Weinberg, Sridei Eish 3:95

מטעמים פדגוגים יש להניע מאמצעי כפיה בנוגע לבן הסוטה מהדרך הכבושה. כבר הזכיר כת"ר את האיסור להכות בנו גדול, וצדק כת"ר באמרו שלאו דווקא מכה ביד אלא כל אמצעי כפיה בכוח עלול להביא לידי תוצאות הפוכות מהרצוי. וכבר הוכיחו הפדגוגים המודרנים, שהכפיה או ביצוע רצון בכוח מעורר בנער בגיל מבוגר עקשנות יתר ונטיה למרידה

For pedagogic reasons, one should avoid force with a child who strays from the well-trod path. You already mentioned the prohibition against striking an older child, and you were right that is beyond striking, and it applies to all means of force; it can bring results which are the opposite of his desire. Modern pedagogues have already shown that force, or use of strength to implement one's wishes, awakens greater resistance and rebellion in an older child.

19. Masechet Semachot 2:4

ומעשה בבנו של גורגיוס שברח מבית הספר, והראה לו אביו באזנו, ונתיירא מאביו, והלך ואיבד עצמו בבור

Georgios's son fled from school. His father showed him his ear, and he became afraid; he killed himself in a pit.

Five interesting papers to see

• Benjamin Shmueli, Corporal Punishment of Children in Jewish Law, Jewish Law Annual 18 (2010) http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1514336
• Warburg, Ronnie, Corporal Punishment in School: A Study in the Interaction of Halakha and American Law with Social Morality, Tradition (2003) http://www.traditiononline.org/news/_pdfs/Warburg.QX.pdf
• Techumin 16:160, R' Avraham Sherman, אלימות הורים ומורים
• Techumin 17:157, R' Yitzchak Levi, הכאת ילדים (תגובה)
• Mordechai Zer-Kavod, החינוך בספר משלי