There
are several kinds of hatred: Some hate others for harming them financially, or
striking them, or embarrassing them, or giving them a bad reputation. For all
of these and similar cases, one should not hate his peer in silence, as the
wicked are said to have done (Shemuel II 13:22), "Avshalom did not speak
with Amnon, bad or good, for Avshalom hated Amnon." Rather, he is
obligated to inform him, saying, "Why did you do this to me?" As
Vayikra 19:17 says, "Instruct your peer." If he then requests
forgiveness, one must forgive. The forgiver may not be cruel… And even should he not request forgiveness, one
may not hate him, but only deal with him with love. In the end, he will come to
correct that which he had corrupted.
There is an evil which is pointless
hatred; this destroyed the Second Temple.
Hatred resulting from jealousy is
even worse; one should take pains to distance himself from these.
Some hate a person
for not acting generously toward him, or not giving him a desired gift, or not
lending when he was in need; it would be appropriate to distance one's self
from all of these, and all similar states. One should lovingly accept that
which the Creator decrees, and not rely on others…
Also, a craftsman who hates his
competitors – this is all futile and a great evil, for he should think that no
one can profit more than the Creator decrees for him.
And the worst and harshest type of
hatred is that of people who hate those who instruct them and rebuke them, to
show them the straight path, as Amos 5:10 says, "They hate the instructor
at the gate."
And there is an even worse hatred:
People who hate those who perform good deeds and pursue righteousness, as Psalms
38:21 says, "They hate me, in return for my pursuit of goodness."…
יש כמה מיני שנאה: יש שונא את חבירו עבור שהזיק לו
בממונו, או שהכהו, או עבור שביישהו, או שהוציא עליו שם רע. על כל אלו וכיוצא בהן
לא ישנא את חבירו וישתוק, כמו שנאמר ברשעים (שמואל ב יג כב): "ולא דבר אבשלום
עם אמנון למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון" - אלא מצוה עליו להודיעו
ולומר לו: למה עשית לי כך וכך? שנאמר (ויקרא יט יז): "הוכח תוכיח את
עמיתך". ואם חזר ובקש ממנו למחול לו, צריך למחול לו, ולא יהיה המוחל אכזרי...
ואף אם לא יבקש ממנו למחול לו, לא ישנאהו, אלא יתנהג עמו באהבה, ולבסוף יבוא לידי
כך שיתקן לו מה שעיוות.
יש רעה, והיא שנאת חנם, והיא החריבה בית שני. ושנאה מחמת
קנאה היא רעה ממנה. וראוי לאדם לייסר את נפשו להתרחק מהן. ויש שונא את חבירו עבור
שאינו גומל לו חסד, או שאינו נותן לו מתנה כפי חפצו, או שאינו מלוה לו בשעת דחקו.
ראוי לאדם להתרחק מכל זה ומכיוצא בו. אך יקבל מאהבה כל מה שיגזור לו הבורא, ברוך
הוא, ולא יבטח באדם...
וגם אומן שונא בני אומנותו - הכל הבל ורעה רבה, כי יחשוב
ששום אדם לא יוכל להרויח יותר ממה שגזר לו הבורא. והרעה שבמיני השנאה והקשה שבהן -
כגון בני אדם השונאים מוכיחיהם והמייסרים אותם להורותם הדרך הישרה, כענין שנאמר
(עמוס ה י): "שנאו בשער מוכיח". ויש שנאה רעה ממנה - כגון בני אדם
השונאים עושי טובה ורודפי צדק, כענין שנאמר (תהלים לח כא): "ישטנוני תחת רדפי
טוב"...
אמר החכם: אם תרצה שישנאך חברך - בקרהו תמיד, ואם תרצה
שיאהבך - בקרהו לעתים רחוקות, ועל זה נאמר (משלי כה יז): "הוקר רגלך מבית רעך
פן ישבעך ושנאך". וצריך שתדע, כי מי שישנא בני אדם - גם הם ישנאוהו, והמגביר
השנאה בלבו - הוא מביא על עצמו רעה.
No comments:
Post a Comment