Yom Yerushalayim: Living in Jerusalem

I am completely lost on the question of whether Yom Yerushalayim is observed on Sunday or Monday this year - a friend compared this with Purim Meshulash. The banner on the website of the City of Jerusalem says it's Sunday, but I've heard otherwise from people who should know...

In honour of the day, whenever it is, here is an excerpt from a1978 responsum of Rabbi Eliezer Waldenberg, זצ"ל, on the mitzvah of living in Jerusalem in our own day. This appears in Tzitz Eliezer 14:52, and I have added the Hebrew at the end:

[Regarding the mitzvah of living in Jerusalem and the prohibition against leaving it for another city, and the boundaries of this law:]

You asked that this ruling is given to subjective application [due to debates regarding the boundaries of sanctified Jerusalem]: I see no concern for subjective application, for this prohibition is tied to the boundaries of sanctified Jerusalem. The prohibition against leaving is definite in any place which is certainly within the boundaries. Where there is doubt which cannot be clarified on a practical level today, whether due to lack of knowledge or debate among authorities, one should follow the principle of ruling strictly in doubt in biblical matters and leniently in doubt in rabbinic matters. In truth, this is a matter in which many are lenient, and only special individuals in each generation are strict with themselves in this matter.

On the other hand, beyond the prohibition against leaving and in connection to your further question, it is quite certain that there is a major issue and great preference for living in the new Jerusalem, as opposed to other Israeli cities. It is the city united together, close to and visible from the royal palace. Even regarding burial, our sages of every generation preferred to be buried in Jerusalem rather than in other parts of Israel – even though the place of burial is outside the city…

Regarding your question as to whether the rule that roofs and upper floors were not sanctified in Jerusalem affects the law of living in sanctified Jerusalem, such that one who did not live on the ground floor itself would not achieve the level of living in Jerusalem, I will offer many answers.

First: The mitzvah of living there does not depend upon whether the place was sanctified by Man or not. It depends upon the space itself, for the space was sanctified with heavenly holiness and the mitzvah of living there is due to that heavenly holiness. This is seen in Chatam Sofer's statement (Yoreh Deah 234) regarding the right to force a spouse to live in Israel and Jerusalem, that it is not due to the mitzvot which depend on Israel and Jerusalem; it is due to the sanctity itself. The heavenly sanctity of Jerusalem, over that of Israel, is because Jerusalem has been the gate of heaven forever. This was so even when the Yevusi lived in Jerusalem… It emerges that the mitzvah of living there is from the depths of the earth to the heavens, without any connection to whether the roofs and upper floors were sanctified, or not.

Second: Many great authorities believe that the statement [of Rav] that roofs and upper floors were not sanctified applies only to the Beit haMikdash, not to Jerusalem. They explain Pesachim 85b, which seems to say that Rav made the statement regarding the roofs and upper floors of the city of Jerusalem, by saying either that Rav believes this but the law does not follow him because there are various Tannaitic sources which indicate that the roofs of Jerusalem were sanctified, or that Rav only said this regarding eating the korban pesach… to equate the roofs of Jerusalem with the roof of the Beit haMikdash…

Third: The Raavad (Tamid, Chapter 1) explained that even according to the view that upper floors and roofs were not sanctified, that refers only to those which existed when the Beit haMikdash was first sanctified. From then on, anything created within the airspace of the Beit haMikdash was sanctified, for construction of the Beit haMikdash could not remove the existing sanctity of the Beit haMikdash… The same should be true for Jerusalem: Houses or upper floors constructed after the sanctification of Jerusalem, including their roofs and upper floors, should not lose the sanctity of Jerusalem.

From all that we have said, it is clear and simple regarding the mitzvah of dwelling in Jerusalem that one who does not live on the ground floor still achieves the level of living in Jerusalem, and the laws of Jerusalem apply to them because of her great sanctity.

(א) מ"ש בנוגע למה שכתבתי בספרי החדש שו"ת צ"א חי"ג סי' כ"ב אודות מצות הישיבה בירושלים והאיסור להגר ממנה לעיר אחרת והגבולות בזה, ושואל דא"כ נתת דבריך בזה לשיעורין, הנה לדעתי אינני רואה שיש בכגון זה מקום לטענה של נתת דבריך לשיעורין, דהא איסור זה קשור בגבולות ירושלים שנתקדשה, וא"כ במקום שברור שזה בתוך הגבולות הוא מקום האיסור בודאי, ובמקום שישנו ספק אשר אי אפשר לבררו למעשה כהיום הזה מכח חיסרון ידיעה או מכח פלוגתת הפוסקים אזי יש ללכת בזה לפי הכלל של ספק איסור אשר בדאורייתא לחומרא ומדרבנן לקולא, וזהו הדבר אשר באמת הרבה מקילין בזה, ורק יחידי סגולה בכל דור המה שנוהגין בזה להחמיר על עצמם.

(ב) מאידך מבלי לדבר על איסור הגירה (וזאת בקשר לשאלתו הנוספת במכתבו), הנה בודאי ובודאי שישנו ענין גדול ועדיפות רבה לגור גם בירושלים החדשה מעל יתר ערי הארץ, באשר היא כעיר שחוברה לה יחדו סמוך ונראה לפלטרין של מלך, והא הדי /הרי/ אפילו לענין קבורה העדיפו חכמינו ז"ל בכל דור להיות נקברים בירושלים יתר מעל שאר ארץ ישראל הגם שמקום הקבורה הוא מחוץ לעיר, ורק מכח היות זה סמוך לשער השמים אשר גם עבור כן נבאו והבטיחו גדולות ונצורות על הדבר הזה ועל הזכיה הגדולה, ומינה דעל אחת כמה שמובטח בכזאת להחי בה בחיים חיותו בסמוך ונראה ואשר שם הקודש ירושלים נקרא עליה בבחינה של אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו אחרי מיתה, (כתובות קי"ב ע"א), ובבחינה של והחונים סביב מקרוב מקודשים טפי וקרובים אל אלקינו (שו"ת חתם סופר חיו"ד סי' רל"ג), ואשרי הזוכה לדור סמוך לקדושת הר אלקים חורבה בחורבנה (ח"ס שם).

ונוסף לכל האמור הא גם לא ברור עד היכן הגיעו הגבולות אשר ירושלים נתקדשה ולגמרי לא מוחלט שאכן הגרים מחוץ לחומה מאיזה צד שהוא ומאיזה מרחק שהוא אם אפ"ה לא גרים למעשה בתוך הגבול אשר ירושלים כן נתקדשה גם שם ובפרט בשטח קדושתה העליונה (עיין עוד לקמן).

(ג) ואודות מה שכת"ר מוסיף לשאול, דיש לדון אם הדין של גגין ועליות לא נתקדשו בירושלים משפיע גם על דין הישיבה המקודשת וא"כ יצא שאדם דלא גר בקומת קרקע ממש אין לו המעלה של ישיבה בירושלים, ע"כ.

ולזה אשיבנו כמה תשובות, ראשית, בנוגע לדין מצות הישיבה אין דבר זה תלוי כלל באי נתקדש המקום בידי אדם או לא נתקדש, אלא הדבר תלוי במציאות השטח, כי השטח נתקדש בקדושה עליונה ומצות הישיבה בה הוא משום קדושה עליונה זאת, וכדמצינו בשו"ת חתם סופר חיו"ד סי' רל"ד שכותב דענין הכפיה לישיבה בא"י ובירושלים הוא לא משום מצות התלוים בא"י ובירושלים, אלא משום קדושת עצמה, וכי קדושה עליונה זאת של ירושלים שעדיפה בזה על א"י הוא בגלל שירושלים היא שער השמים מימות עולם אפי' כשהי' היבוסי יושב ירושלים יעו"ש באריכות ומתיקות דבריו בזה. באופן שיוצא לנו שמצות הישיבה בה היא מתהום ארעא ועד רקיעא ואין לה כל קשר באי נתקדשו גגין ועליות או לא נתקדשו.

שנית רבים מהגדולים סוברים דזה שאמרינן גגין ועליות לא נתקדשו הוא רק בעזרה אבל לא בירושלים, וסוגית הגמ' בפסחים ד' פ"ה שמוכח שאימרת רב בזה הוא גם על גגין ועליות של ירושלים, מבארים, או שרק רב הוא דס"ל כן אבל לית הלכתא כוותיה בזה כי ישנן הוכחות מכמה משניות וברייתות דגגות ירושלים כן נתקדשו, או שרק לגבי אכילת קרבן פסח שנאכל בבית אחד ובחבורה אחת הוא דמשוינן גגי ירושלים לגגי העזרה, יעוין בשו"ת הרשב"א ח"א סי' ל"ד, ומהרש"א מכות ד' י"ב ע"א לתוס' ד"ה אילן, וכן מה שכותבים אריכות דברים בזה, ולהסיר השגות המל"מ בפי"א משגגות ה"ד, בספר מנחת חנוך מצוה שס"ב, ובאור שמח פ"ו מה' בית הבחירה ה"ז עיי"ש, וכמו"כ מאריכים בזה עוד כמה מספרי האחרונים ואכמ"ל.

ושלישית יעוין בפי' הראב"ד בפ"ק דתמיד שכותב לבאר ולומר שאפי' למ"ד דעליות וגגין לא נתקדשו היינו אותן שהיו באותה שעה כשנתקדשה העזרה, אבל מכאן ואילך כל מה שיעשה באויר העזרה שום דבר הכל קדוש דלאו כל כמיניה ע"י בנינו להפקיע קדושת העזרה שנתקדשו עיי"ש, ובכזאת כותבים לבאר באריכות גם בשו"ת רדב"ז סי' תרצ"א ובספר מגיד מראשית להגר"ח אלפאנדרי ז"ל בקו' דרך הקדש יעו"ש, וא"כ לפ"ז ה"ה כמו"כ גם בנוגע לירושלים כל הבתים והעליות שנבנו לאחר שנתקדשה ירושלים גם מגגותיהם ועליותיהם לא נפקעו מהן עי"כ קדושת ירושלים.

עם כל האמור יוצא לנו איפוא ברור ופשוט שלגבי מצות הישיבה בירושלים גם מי שלא גר בקומת קרקע יש לו מכל מקום אותה המעלה של ישיבה בירושלים, ומה גם שחלים עליהם דיני ירושלים מחמת קדושתה העליונה. בכבוד רב אליעזר יהודא וולדינברג.