Sunday, August 16, 2009

Light material on packing, heavier material on viduy

[This week's Haveil Havalim is here.]

Trying to fit the last items (90% of everything we have ever owned, but those are still the "last" items...) into boxes today.

True scene from packing-
The Rebbetzin: Are all of these suits being packed?
Me: All except the ugly one.
The Rebbetzin: Which one is that?

And then, this morning’s ScienceDaily email brought a link to an interesting packing article:

World Record In Packing Puzzle Set In Tetrahedra Jam: Better Understanding Of Matter Itself?

ScienceDaily (Aug. 15, 2009) — Finding the best way to pack the greatest quantity of a specifically shaped object into a confined space may sound simple, yet it consistently has led to deep mathematical concepts and practical applications, such as improved computer security codes.

When mathematicians solved a famed sphere-packing problem in 2005, one that first had been posed by renowned mathematician and astronomer Johannes Kepler in 1611, it made worldwide headlines.

Now, two Princeton University researchers have made a major advance in addressing a twist in the packing problem, jamming more tetrahedra -- solid figures with four triangular faces -- and other polyhedral solid objects than ever before into a space. The work could result in better ways to store data on compact discs as well as a better understanding of matter itself…

…Not to mention, it would really help the Torczyner clan figure out how to pack all of our sefarim, tools, computer gear and toys into these boxes…

But this post will not be entirely devoid of Torah. I’ve been mulling a conflict between the Rambam and the Sefer Chasidim regarding Viduy, our verbal acknowledgment of sin on Yom Kippur:

As the Rambam writes in the beginning of Hilchot Teshuvah (Laws of Repentance), we are instructed to acknowledge our sins to Gd. This mitzvah is called Viduy. The Rambam writes:
כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח

The Sefer Chasidim (#20) seems to agree with this definition of Viduy, citing the Rambam with only marginal difference:
כל מצוה שבתורה בין עשה בין ל"ת אם יעבור אדם על אחד מהם בין בשוגג בין בזדון כשיעשה תשובה וישוב מחטאיו חייב להתודאות לפני האלהים יתעלה שמו שנאמר איש או אשה (אשר) [כי] יעשו מכל [וגומ'] והתודו את חטאתם זה וידוי דברים ובה מ"ע. כיצד מתודה אומר אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך כך וכך עשיתי והרי נחמתי ובשתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזה עיקרו של וידוי. וכל המרבה להתודאות והאריך בענין הרי זה משובח.

However, the Rambam and Sefer Chasidim disagree regarding a key issue: If I acknowledged a specific sin last Yom Kippur, and I have not repeated it, do I need to include it in this year’s viduy?

This is subject to a talmudic debate among tannaim [sages of the mishnaic era] (Yoma 86b):
תנו רבנן: עבירות שהתודה עליהן יום הכפורים זה - לא יתודה עליהן יום הכפורים אחר, ואם שנה בהן - צריך להתודות יום הכפורים אחר, ואם לא שנה בהן וחזר והתודה עליהן - עליו הכתוב אומר ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו. רבי אליעזר בן יעקב אומר: כל שכן שהוא משובח, שנאמר כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד. אלא מה אני מקיים ככלב שב על קאו וגו' - כדרב הונא, דאמר רב הונא: כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה - הותרה לו. - הותרה לו סלקא דעתך? אלא אימא: נעשית לו כהיתר.

The anonymous initial view in this debate is that one should not re-acknowledge the sin in the following year, and that one who does so is like a dog sitting in his own vomit.
Rabbi Eliezer ben Yaakov disagrees, saying it is praiseworthy to re-acknowledge the sin, for this behavior displays an awareness of the foul nature of the sin.

So along comes the Rambam (Hilchot Teshuvah 2:8), and he agrees with Rabbi Eliezer ben Yaakov:
עבירות שהתודה עליהם ביום הכפורים זה חוזר ומתודה עליהן ביום הכפורים אחר אע"פ ו שהוא עומד בתשובתו שנאמר כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד.

But the Sefer Chasidim (#621), who cited the Rambam’s definition of repentance and who generally agrees with the Rambam, follows the initial view from that debate:

אדם שהתודה ביוה"כ הזה על עונו לא יתודה ליוה"כ אחר אותם עונות שלא יהא ככלב שב על קיאו (כן) כסיל שונה באולתו ולר' אלעזר בן יעקב מותר להתודאות שנאמר כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד ואם שאר ימים יתודה בשנה הוא מתודה על כל עונותיו כדי שיתחרט כשיזכיר עונותיו וידאב לבו לשמים ותמיד יתחרט על עונותיו כי מפני שזוכר עונותיו ישים תשובה בלבו וכל זה אינו ככלב שב על קיאו.

To be sure, Sefer Chasidim does cite the view of R’ Eliezer ben Yaakov, and he does permit [if not encourage] year-round viduy for old sins in order for one to remember and regret his sin – but not on Yom Kippur.

So here’s my question: Why is there a debate between R’ Eliezer ben Yaakov and an anonymous sage regarding re-acknolwedging old sins? And why does Rambam side with R’ Eliezer ben Yaakov, while the anonymous sage does not?

[Note: Hebrew citations here are courtesy of the Bar Ilan CD-ROM; too busy to re-type them myself today.]

Back to the boxes…


  1. Interesting article on packing. Wish I never had to do it again, cuz I hate it.

  2. Perhaps because the Rambam understood psychologically that while on an intellectual basis it makes sense to say that last year's sins have been taken care of and shouldn't be mentioned (similar to not reminding a convert or baal tshuva of his past?), for many of us, the residue of those sins never leaves us (and in fact if the tshuva is mahava , may continue to power us forward a' la negative becoming positive rather than 0)
    Joel Rich

  3. Jack-

    But the Sefer Chasidim surely understood that. His sefer shows great perception regarding human nature.